מלבד האמור לעיל, אנשי מקצוע מחלקים את הפגיעה הנוירולוגית לסוגים שונים. אפזיה מוטורית שכיחה מאוד והיא נגרמת כתוצאה מפגיעה באונה המצחית של המוח. חולים בסוג כזה של אפזיה חווים את הסימפטומים הבאים:

א. קשיי דיבור – הדיבור המאפיין את החולים הוא במשפטים קצרים ובלתי שוטפים. יש מחקרים שמצביעים על קשר בין הסימפטום הזה לבין דיבור במשפטים שמהם מושמטות מילים קצרות ופחות עיקריות אך בעלות משמעות. כתוצאה מכך, קשה יחסית להבין את החולים והם חווים בעיות בתקשורת.

ב. הבנה – חשוב לציין שחולים עם פגיעה נוירולוגית בדרך כלל מסוגלים להבין את מי שמדבר איתם. ההבנה של הצד השני יוצרת אצל החולים תחושת תסכול ומעלה את הצורך בטיפול דחוף בגורם לבעיה.

ג. שיתוק או חולשה בצד הימני של הגוף – יש מקרים נדירים שבהם אנשים עם פגיעה נוירולוגית מסוימת חווים שיתוק או חולשה בצד הימני של הגוף. הסיבה לכך קשורה לחשיבות של האונה המצחית למוטוריקה, ומכאן גם הכינוי אפזיה מוטורית. עם זאת, באפזיה על שם ברוקה עשויה רק יכולת הדיבור להיפגע בעוד הבנת השפה נשארת כאמור תקינה.

המדע המודרני מעמיד לרשות אנשים שסובלים מפגיעה נוירולוגית כזו או אחרת מגוון רחב של דרכי טיפול. סיכויי ההחלמה נקבעים לפי עוצמת הפגיעה ושיטת הטיפול, אך כדאי בכל מקרה לערב אנשי מקצוע מוסמכים כבר בשלבים המוקדמים של התהליך.

דרכי הטיפול מתמקדות בהתאמת היכולת והצרכים החדשים לחולה ובהקצאת סביבה תומכת. המלצות לא פחות חשובות לטיפול בסוגים שונים של אפזיה הן לפגוש קלינאי תקשורת, לתרגל באופן ממוקד כישורים שנפגעו ולבצע טיפול של תרפיה בדיבור ובשפה. את תוצאות הטיפול ניתן לראות רק לאחר זמן ולכן גם נדרשת עקביות והתמדה בתרגילים השונים שעל הפרק.